התמודדות פסיכולוגית
עם היעדר עבודה
וחל"ת בעת משבר הקורונה
גם בתקופות בהן נוהג העולם כמנהגו, המתח הפסיכולוגי שמתלווה לאבטלה גובה מחירים נפשיים ניכרים ברווחת האדם המובטל ובני משפחתו.
קל וחומר בימי הקורונה.
בערוב ימיו, כאשר נשאל הפסיכולוג הראשון, זיגמונד פרויד, על האינדיקטורים החשובים ביותר לבריאות נפשית, הוא התייחס לשני היבטים, ובסדר ייחודי:
עבודה ואהבה.
מאז חלפו כמה שנים, אבל אישוש לחשיבותה של תעסוקה בחיי הנפש מתקבל כל העת.
למשל, מחקר חדש שנערך בסין ובארצות הברית מעלה כי אנשים עם רמות הלחץ הגבוהות ביותר, לצד רמת מעורבות נמוכה בעבודה, הם אלה שמהרהרים יותר במותם כותצאה מהקורונה. מחקרים קודמים מלמדים מלמד כי שליטה גבוהה יותר בתפקוד תעסוקתי וביצוע משרה מותאמת ליכולות, הם גורמי מגן מפני דיכאון ואפילו קשורים בתמותה מופחתת.
תקופת הקורונה כבר מאחורינו, אבל היא הותירה מהומה תעסוקתית וחברתית ללא תקדים.
נדרשים זמן, חשיבה ומחקר על מנת להבין אותה ואת השלכותיה על בני אדם במאה ה-21.
ממצב של שאננות כלכלית ודיבור על חור קטן בגירעון, חזרנו יחד כל כל מדינות העולם לתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת.
בנסיבות כאלה, בני אדם שאמורים לפרנס את עצמם נתונים בחרדה מתמדת, בהצפה רגשית ובחיפוש דרכים יעיללות להתמודד עם תחושת הטראומה שאופפת אותנו.
הקבוצה שנמצאת בסיכון גבוה ביותר לפתח בעיות נפשיות היא אוכלוסיית המובטלים ועובדים שהוצאו עאל ידי מעסיקיהם לחופשה ללא תשלום.
המילה הזאת, חל"ת, שהפכה תוך חודשים ספורים למנהרה עמוקה וחשוכה שקשה לראות את האור בסופה.
צפו בתיאור אישי
של בעל מסעדה בתל אביב,
שמתמודד עם פשיטת רגל.
מתוך ״כאן מקשיבים״:
בסיטואצית הפנדמיה הנוכחית ובמצב הכלכלה הגלובלית, הסיכוי למצוא עבודה חדשה בעתיד הקרוב נמוך מבעבר, שכן לא ברור אם ומתי יפוג תוקפם של צעדי הריחוק החברתי או כיצד תראה הכלכלה ועולם העבודה עם השיבה לשגרה, ואיך תתבסס אותה שגרה.
ניהול המצוקה ונקיטת אסטרטגיות חיוביות עשויים לסייע לשמירה על בריאות הנפש במהלך המשבר.
הנתונים בארה״ב היו מטלטלים:
יותר מ-20 מיליון אמריקאים הפכו מובטלים כאשר החל הבידוד, ובעוד שמעטים מהם נקראו לשוב אל מקומות עבודתם, שיעור האבטלה בקרב נשים עדיין מרקיע שחקים.
על פי סטטיסטיקות משרד העבודה האמריקאי, במאי היו 11.6% מהגברים ו-13.6% מהנשים מובטלים. הנטל הכלכלי על נשים מוסיף לגורמי הלחץ המופעלים עליהן.
ב נמצא כי נשים נוטות הרבה יותר מגברים לדאוג מתשלומי המשכנתא, המצרכים ושאר צורכי הבסיס. על פי הסקר, הדאגה הגדולה ביותר לתשלומים הללו נמצאה בקרב נשים אפרו-אמריקאיות, עם 67% מהנשים (מול 29% מהגברים) שחשו דאגה פן לא יוכלו לשלם את שכר הדירה או המשכנתא.
הסיבה לכך היא שאפרו-אמריקאים, אמריקאים ילידים ואנשים של צבע אחרים היו אלה שנפגעו בצורה הקשה ביותר בגזרת האבטלה. על פי סטטיסטיקות משרד העבודה האמריקאי, אחוז המובטלים בקרב ההיספאנים האמריקאים הוא 17.6%, בקרב האפרו-אמריקאים 16.8% ובקרב האסיאתים האמריקאים 15%.
פרנסה
דליה רביקוביץ
לַעֲזָאזֵל הַשִּׁיר, אֲנִי צְרִיכָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁקֶל חָדָשׁ.
וְזֹאת בְּעִקְּבוֹת מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִמֵּךְ
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָךְ,
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָךְ וְאוֹתָךְ וְאוֹתָךְ.
לְשֵׁם מְלִיצָה
אוֹמְרִים עַל הַיָּם שֶׁאֵינֶנּוּ נָח.
אֲנִי אֶל הַיָּם לֹא מַגִּיעָה
אֲנִי מִשְׂתָּרֶכֶת עַל מִדְרָכָה
וְלָךְ אֵין מְנוּחָה וְלִי אֵין רְוָחָה
וְהַמִּרְצָפוֹת מְעֻקָּמוֹת
וְזֶה רַק הַמְעַט שֶׁיֵּשׁ לִי לוֹמַר,
וּבְעֶצֶם אֲנִי שׁוֹתֶקֶת שָׁנִים
וְאֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת שׁוּם דָּבָר,
וְעַל כָּל הַתִּפְאֶרֶת וְרִקּוּעַ הָאוֹר אֲנִי מְוַתֶּרֶת בְּקַלּוּת
כִּמְעַט שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת,
וְזֹאת בֶּאֱמֶת בְּעָיָה מְצִיקָה
מִבְּחִינָה מַעֲשִׂית וּמִבְּחִינָה אַחֶרֶת.
וְכָל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי אֵינוֹ יוֹתֵר
מִגְּנִיחָה חֲטוּפָה וְכִּחְכּוּחַ גָּרוֹן
כִּי לַעֲזָאזֵל הַשִּׁיר וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ,
אֲנִי צְרִיכָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁקֶל חָדָשׁ
בְּחֶשְׁבּוֹן אַחֲרוֹן.
איך אבטלה משפיעה על בריאות הנפש?
הקשר בין אבטלה לבריאות הנפש מבוסס למדי במחקרים:
אבטלה נקשרת לסיכון גבוה יותר לדיכאון, לחרדה, להתאבדות, לשימוש בסמים ולאלימות.
למעשה, מחקרים הראו שלאנשים שאיבדו את עבודתם יש סיכוי גבוה פי 2 לדווח על תסמיני דיכאון וחרדה בהשוואה לאחרים ששמרו על מקום עבודה יציב.
מה הסיבות לכך שאבטלה יכולה לגבות מחיר נפשי מהמצב הפסיכולוגי של הפרט?
- קושי לשלם עבור הצרכים הבסיסיים, הצטמצות מתבקשת ברכישת אוכל, שינוי ברמת החיים וציפייה מחרידה לעמוד חסרי אונים מול תשלומים שוטפים, כמו ארנונה, שכר דירה ואפילו ביטוח לאומי.
- במצב של אבטלה, רבים חווים של היעדר של מטרה או משמעות שניתן להפיק ממנה, תחושה שיכולה להיות מנת חלקם של אנשים שחשים שאינם תורמים לחברה ואינם מפרנסים את בני ביתם.
- ירידה באינטראקציות החברתיות כתוצאה מאובדן עבודה. השגרה היומיומית של חיי העבודה, מתישה ככל שתהיה, חושפת אותנו למגעים עם אנשים אחרים, צורך אנושי בסיסי ביותר.
- במצב בו הזמן והאנרגיה המנטלית מנותבים ומושקעים בניהול החיים – במזון, בעבודות הבית ובצרכים בסיסיים – נותרים פחות משאבים לשימור הבריאות הנפשית באמצעות התנהגויות חיוביות כמו פעילות גופנית, קשרים חברתיים ועוד.
- לבסוף, חווית הייאוש וריפיון הידיים עלולה לתרם לבחירה במיומנויות התמודדות התנהגותיות שאינן בריאות, למשל צריכת סמים ואלכוהול, במקום בדרכי התמודדות כמו צמצום הוצאות מיותרות. זה קל וזמין יותר.
בכדי להימנע ממחיר נפשי, יש שני דברים עיקריים שניתן לעשות במצב זה:
לתת מענה לאבטלה עצמה ולתת מענה למצב הרגשי שמתפתח בעקבותיה.
לפעול בצורה שתפתור את הבעיות, למשל חיפוש אחר עבודה ומקורות שיסייעו לניהול המתח הפיננסי.
ואולם, במהלך מגפת הקורונה החיפוש אחר עבודה אינו כה פשוט וייתכן שיש צורך לחכות לפתיחתם המחודשת של עסקים על מנת לשוב לעבודה שלפני המשבר, אם בכלל תתקיים בסיומו.
מקומות מועטים שוכרים עובדים חדשים בתקופה זו ואפשרויות התעסוקה מוגבלות, אך אין פירוש הדבר שיש לחכות בחוסר מעש לשיפור המצב.
כבר עכשיו ניתן לפעול בכמה אופנים שישפרו את מצבכם הכלכלי ו/או יסייעו לכם להרגיש טוב יותר, למשל: בקשת דמי אבטלה, חיפוש אחר הזדמנויות תעסוקה חדשות (קבועות או זמניות), יצירת תקציב שיסייע להשיג תחושת שליטה טובה יותר על המצב הכלכלי, ניהול ההוצאות על ידי ביאור מצבכם בפני גופים כמו חברת האשראי וספק המשכנתא, בתקווה שיוכלו להפחית או לדחות עוד את התשלומים, חיפוש אחר משאבי סיוע שונים – בין אם יועץ קריירה ואם צריך, אז גם מקור שיכול לסייע בתשלום חשבון החשמל. גם הרחבת ההשכלה באמצעות שיעורים אונליין על ניהול אשראי או בכל נושא שיכול להעשיר אתכם באופן שיסייע לקריירה, כמו עדכון קורות החיים שיגביר את הסיכויים להתקבל לעבודה חדשה במידה ותתחילו לשלוח CV כמועמדים.
בנוסף למתן מענה לנושאי האבטלה, כדאי גם לתת מענה ישיר למצוקה הרגשית:
- דאגו לעצמכם על בסיס קבוע, שנו היטב ואכלו מזונות בריאים כמפתח לניהול מצוקה.
- חזקו קשרים חברתיים אפילו ללא מפגש פנים אל פנים. אינטראקציה חברתית חיובית קבועה באמצעות שיחות וידאו וטלפון והודעות טקסט יכולה לשפר רבות את בריאות הנפש.
- הבנו את יומכם באמצעות הצמדות ללו״ז. תוכלו לשפר את ההרגשה על ידי הקצאת זמן לעבודה על מצב התעסוקה, זמן לפנאי וזמן מיוחד לשיפור בריאותכם המנטלית.
- היו פעילים פיזית – פעילות גופנית היא רכיב מפתח לבריאות נפשית טובה. ייתכן ולאור המגפה תצטרכו להיות יצירתיים, אך אפילו פעילות בסלון עם אפליקציה ייעודית או סרטון יכולה לסייע רבות לבריאות הגוף והנפש.
- השתמשו במיומנויות התמודדות בריאות, כמו כתיבת יומן, מדיטציה, נשימות עמוקות ויוגה, לשם הפגת מתח. דאגו שתהיינה באמתחתכם כמה מיומנויות התמודדות בריאות וזמינות, לרגעים שבהם המצוקה גוברת.
- היפטרו ממיומנויות התמודדות שאינן בריאות ואל תתפתו להקלה רגעית באמצעות אלכוהול, עישון וויד או אכילה מופרזת, שעלולים לגרום לבעיות קשות יותר בטווח הארוך. אם צריך, הערימו לעצמכם קשיים בגישה לחומרים ולג׳נק פוד.
- ״החליפו ערוץ״ כשאתם נתקעים בלופ על מחשבות מדאיגות בנושאים שמעבר לשליטתכם. תהליכים כאלה מקבעים אתכם בעמדה לא בריאה. תחזיות קטסטרופליות ומחשבות על ״כמה החיים נוראיים״ גם תורמים דבר. קומו, הסיחו את דעתכם בפעילות כלשהי והתאמצו לשנות את הלך החשיבה.
- אם אתם חשים דיכאון או חרדה או מתקשים לתפקד, דברו עם איש מקצוע. צרו קשר עם מטפל בתחום בריאות הנפש. טיפול שיחתי, לעיתים בשילוב עם טיפול תרופתי, יוכל לשפר את תחושתכם העכשווית. זה יעבור.
במקרים רבים, אובדן מקום העבודה משפיע היום הרבה יותר מאשר הקורונה עצמה. פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים אמונים על קידום תחושת המסוגלות, הזהות והמטרה של האדם המובטל, או מי שהוצא לחל״ת בתקופה קשה זו. על ידי הבנה ותמיכה במטופלים, המטפלים עוזרים להימנע מספירלה של חוסר אונים וייאוש כלפי מטה, שבדרך אחרת עלולה להופיע בעקבות אובדן העבודה.
לסיכום, אבטלה היא מצב מפחיד ומתסכל, וכרגע קשה לתכנן קדימה, נוכח אי הוודאות. ואולם דאגה לעצמכם ולבריאותכם הנפשית יכולה לסייע להתמודדות עם חלק מהמצוקה שאתם חשים.
קושי לנהל את בריאותכם הנפשית אינו סימן לחולשה והכרה בו היא ביטוי לכוחות.
למרות התקיעות, פסיכותרפיה יכולה לעזור וכיום ישנן דרכים רבות לגשת לטיפול פסיכולוגי מקוון, גם בלי לצאת מהבית.
